החוק בישראל מחייב את ההורים לדאוג לצרכי ילדיהם הקטינים הן בבחינת מזונות והן בבחינת מדור. הורים שנמצאים בהליך גירושין או לחילופין שהתגרשו נושאים במזונות ומדור ילדיהם לפי הכרעת הערכאה השיפוטית או לפי הסכם שנחתם בניהם.
מגיל לידה ועד לגיל 6 חובת המזונות נקבעת על פי הדין האישי, חובה זו היא מוחלטת ללא קשר ליכולותיו הכלכליות של האב.
בית המשפט העליון חולל שינוי בפסיקת המזונות כאשר קבע הלכה בע"מ 919/15 שקובעת כי, הורים שנפרדו/התגרשו/ידועים בציבור והם הורים לילדים בין הגילאים 6-15, הרי שחלוקת החיוב תיעשה באופן שווה על פי היחס ביכולותיהם הכלכליות ובהלימה לזמני השהות של הילדים אצל מי מהצדדים.
ילדים מעל גיל 18, בשירות חובה/לאומי, סכום המזונות בדרך כלל מופחת לכדי שליש מסכום המזונות ששולמו עד כה.
- דמי "מדור" – מהווה תשלום בעבור מקום המגורים כולל אחזקתו השוטפת ונחשבים כחלק בלתי נפרד מהצרכים ההכרחיים של הילד.
חלקם של ההורים בתשלום המדור ואחזקתו הינו פועל יוצא של מספר הילדים הקטינים, מפערי ההשתכרות בין הצדדים ומחלוקת זמני השהות של הילדים אצל הוריהם. - הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך – בנוסף לתשלומי מזונות ומדור ישנן הוצאות דינאמיות שלא ניתן לשערך ולקבוע אותן מראש, הן בדרך כלל על פי צורך מיוחד או קשורות במערכת החינוך אליה משתייך הקטין ועל כן על הצדדים לחלוק בהן באופן שווה בכפוף להסכמה מראש או בכפוף להמצאת הוכחה/קבלה על הוצאה.
כיצד נקבע סכום המזונות?
ככלל סכום המזונות מתבסס על 3 פרמטרים עיקריים:
- היקף הוצאות הילדים – כוללת בתוכה הן את ההוצאות השוטפות והן את ההוצאות החריגות.
- יחס הכנסות ההורים וכושר השתכרותם.
- זמני השהות של הילדים אצל הוריהם – זמני השהות יכומתו לאחוזים על מנת לשמר את עקרון השוויון בין הצדדים.
