חברות, ציבוריות ופרטיות, כשם שהן מהוות ישות משפטית הנפרדת מבעליהן, הנן גם צרכניות ביטוחים נפרדים ומגוונים, בשל סיכונים עסקיים להם הן חשופות כגוף עצמאי, כך שבקרות אילו מהם עשויה החברה להינזק ביכולתה להמשיך ולהתנהל ולהשיא רווחים עבור בעלי המניות.
כך למשל, שני סיכונים עומדים לפתח החברה ואשר נובעים מעצם היותה גוף המאגד ומעסיק אנשים בשר ודם, וניתנים לתכניות ביטוח ייחודיות למקרי מוות (risiko), עליהם נעמוד כאן.
הסיכון האחד הוא הנזק שצפוי להיגרם בשל בפטירת נושא משרה בכיר או איש מפתח בחברה, כך שעד שיימצא לאותו אדם מחליף ראוי לא תוכל החברה, למשל, להמשיך בפיתוח עסקי וייגרם עיכוב בתכנית העבודה (Keyman Insurance).
סיכון נוסף נובע מהחשש של חוסר תפקוד הנהלת החברה, אם מי מבעלי מניותיה אשר גם משמש חבר הנהלה (או דירקטור) ומשתתף באסיפות השנתיות, יילך לעולמו בטרם עת, כך שמניותיו תעבורנה לעזבונו ויורשיו ימנו דירקטור במקומו, ללא שיהיה בחברה (או לבעלי המניות הנותרים) ההון הפנוי (או הכדאיות) לרכוש ולקבל את מניותיו במקומם (Shareholders Insurance).
ביטוח השותפים נועד, למעשה, לשמש כר תזרימי על מנת "להוציא" את יורשיו של בעל המניות שנפטר, כנגד שוויין ההוגן של מניותיו, ללא שינוי או דילול בפרופורציית ההחזקות של יתר בעלי החברה, ובכך לאפשר לעזבון לממש את המניות ולחלקן ביניהם בכסף.
לכן, ועל מנת לתכנן את המיסוי שבמימוש המניות בצורה מיטבית, יהיו המוטבים בביטוח זה הזוכים על פי צוואתו ו/או היורשים כדין של בעל המניות הרלוונטי.
לעומתו, ביטוח אנשי מפתח נועד לשפות את החברה (ואותה בלבד) בגין הנזק שנגרם מלכתו של בעל תפקיד מהותי וחיוני לתפקוד החברה השוטף; ומכאן שהמוטבת היחידה לביטוח זה תהיה החברה.
אף שביטוח לאנשי מפתח בחברה לא נדרש הליך מורכב, למעט חיתום רפואי וכלכלי (לגבי החברה עצמה), וכן כינוס הדירקטוריון מעת לעת על מנת לאמוד את סכום הנזק הצפוי אותו יש לבטח (ביחס לכל איש מפתח ותרומתו לחברה בנפרד); תכניות לביטוח שותפים מצריכות גם עריכת הסדרה חוזית ותקנונית בחברה ובין בעלי המניות בה, על מנת להבטיח את יישום ההסדר ורכישת המניות מעזבונו של בעל המניות באופן כפוי וללא התנגדות למכירה או ניהול מו"מ מולם.
לנושא ביטוח השותפים קיימות מספר התייחסויות בפסיקה ובחוק החברות, מהטעם שהביטוח כאמור רק נועד "לכסות" (באופן מלא או חלקי) את עלות רכישת המניות מהעזבון, בין השאר לצורך שאלת גובה הכיסוי הדרוש והתאמתו מעת לעת, הסדרת סוגיית ה"שווי הוגן" (כנדרש לפי החוק) של המניות הנרכשות על, עיגון ההסדר כך שיחול כלפי כל יורש עתידי ולא "ייפתח לדיון" בשל כוונת היורשים לסחור במניות עם כל מרבה במחיר, ועוד.
נקודת המוצא לצורך בהסדרה תקנונית התואמת את הדין הספציפי לרכישת המניות באופן כפוי (כחלק מהסדר הביטוח לשותפים), היא שככלל הסכמים עם ובין יורשים צפויים (לרבות התחייבויות למתן מתנות מתוך העזבון) מנוגדים לחוק הירושה ואינם ניתנים לאכיפה, כך שאין חשיבות לחתימות היורשים הצפויים על מסמכים כאלה ואחרים. מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע מתחום הממשל התאגידי לעניין הטמעת הסדרי הביטוח האמורים, אשר רלוונטיים הן בשלב ההתאגדות והיזמות, הן בעת כניסת משקיעים (לרוב בשל דרישות מצדם), ואף הדבר ניתן ליישום בכל שלב בחיי החברה.
