מחלות מקצוע – כל מה שצריך לדעת בנושא
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע את הגדרתה של מחלת מקצוע. זוהי מחלה שיש לה קשר נסיבתי בין מחלת המבוטח ובין עבודתו. הבעיה היא שתמיד ישנה האפשרות לסתור את חזקת מחלת מקצוע. על פי הפסיקה, הזכאות להכרה במחלת מקצוע מותנית בתנאים הבאים:
- מחלה שממנה סובל המבוטח נקובה ברשימה שבתוספת.
- המבוטח חלה בזמן שהמחלה הופיעה ברשימה ובתוספת.
- המבוטח בא במגע עם חומרים המפורטים בו.
- המבוטח עסק בהליכי ייצור המפורטים ברשימה.
- המבוטח חלה במחלת מקצוע עקב עבודתו.
פרטים חשובים נוספים על על מחלות מקצוע
מחלות שמתפתחות לאורך זמן עקב תנאי עבודה מסוימים מוגדרות על פי חוק בתור מחלות מקצוע. נזק מצטבר במשך שנים, כתוצאה מפגיעות זעירות אשר בהצטברן הופך הליקוי הרפואי לבלתי הפיך מוגדר בפסיקה כ"מיקרוטראומה".
מדובר במצבים רפואיים שנגרמים בשל חשיפה ממושכת לחומרים מזיקים, תנאי סביבה פיזיים מסוימים או ביצוע פעילות גופנית ו/או חשיפתית חוזרת ונשנית במסגרת העבודה. מחלות מסוג זה כוללות למשל ירידה בשמיעה אצל עובדים במפעלים רועשים, בעיות אורטופדיות עקב עבודה פיזית מאומצת ואף מחלות נשימה אצל עובד הנחשף לחומרים כימיים ואחרים.
הכרה בליקוי רפואי כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה מעניקה לעובד זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, לרבות תשלומי פיצויים, קצבאות, אחוזי נכות וטיפולים רפואיים.
תהליך ההכרה במחלות מקצוע ומיקרוטראומה
הגשת בקשה להכרה במצב של מחלות מקצוע או מיקרוטראומה היא תהליך משפטי ומנהלי שדורש איסוף מסמכים רפואיים, תיעוד תעסוקתי, אסמכתאות והוכחה, הן של הנסיבות העובדתיות והן של קשר הסיבתי הישיר בין תנאי העבודה או התפקיד לבין הופעת המחלה ותסמיניה.
המוסד לביטוח לאומי בוחן את התביעה לפי רשימת מחלות מוגדרת מראש או תנאים המנויים בפסיקה להכרה במיקרוטראומה. לעיתים נדרש גם תסקיר סביבתי או חוות דעת מומחה תעסוקתי או מקצועי, בתחום המומחיות הרלוונטי.
התהליך יכול להיות ממושך וילווה בבדיקות רפואיות ודרישה להמצאת אסמכתאות. לרוב יידרש ניהול הליך משפטי מלא, ולאחריו, אם תוכר התביעה, עמידה בפני וועדות רפואיות, לרבות צורך בהגשת ערר או ערעור. במצב דברים זה חשוב שהעובד יהיה מלווה באנשי מקצוע שיכירו את הוראות החוק והפסיקה ויידעו להציג את הנתונים בצורה נכונה ומשכנעת, תוך הדגשת השפעתם של תנאי העבודה על מצבו הבריאותי ועל התפתחות הליקוי.
השלכות ההכרה והפיצויים האפשריים
כאשר המוסד לביטוח לאומי מכיר במצב רפואי כמחלת מקצוע או כפגיעה לפי מנגנון המיקרוטראומה העובד עשוי להיות זכאי למגוון הטבות – פיצוי חד פעמי או קצבה חודשית קבועה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו, כיסוי הוצאות רפואיות ואף שיקום מקצועי.
הפיצוי הכספי נגזר משכרו של העובד, ולכן לעיתים מדובר בפיצוי גבוה אשר מסייע בהתמודדות עם אובדן ההכנסה והעלויות הרפואיות הנלוות לנכות. ההכרה במחלות אלה אינה מובנת מאליה, ולרוב דורשת ניהול הליך משפטי, לכן יש חשיבות רבה לפעול בצורה נכונה כבר מהשלב הראשון כדי להבטיח שהעובד יוכל לממש את מלוא זכויותיו על פי החוק.
מה עוד צריך לדעת לגבי תביעת מחלת מקצוע?
כאשר עובדים נחשפים באופן קבוע לתנאים מזיקים במקום העבודה הם עלולים לפתח בעיות וליקויים רפואיים אשר יוכרו כמחלת מקצוע לפי התקנות. הגשת תביעת מחלת מקצוע היא צעד משפטי אשר מטרתו להבטיח את זכויותיהם של הנפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, שכן מדובר במחלה שנגרמה כתוצאה ישירה מתנאי העבודה.
בין הדוגמאות הנפוצות אפשר למנות פגיעות וליקויי שמיעה אצל עובדים בסביבה רועשת, מחלות עור בקרב אנשי ניקיון או בעיות נשימה בשל חשיפה לכימיקלים או חומרים מתנדפים אחרים. הכרה במחלות מקצוע מקנה לעובד פיצוי, קצבה חודשית ולעיתים גם שיקום מקצועי, בהתאם לחומרת הפגיעה ולאחוזי הנכות שנקבעו לו.
הגשת תביעת מחלת מקצוע דורשת איסוף מקצועי של נתונים וראיות
על מנת להגיש תביעת מחלת מקצוע יש לצרף מסמכים רפואיים, אישורים תעסוקתיים, בדיקות בסיבתיות ולעיתים אף חוות דעת מומחים בעלי שם, כולל בתחום התעסוקתי. המוסד לביטוח לאומי בוחן כל תביעה לגופה ולעומקה, על פי רשימת מחלות מוכרת ותסמינים שהעובד חווה, כולל טענות וליקויים המתייחסים להכרה במקרים חריגים.
בתביעות אלו חשוב להציג תיעוד רפואי ותעסוקתי מלא המוכיח את הקשר הישיר בין תנאי העבודה לבין הופעת המחלה. לעיתים יידרש המבוטח / עובד להופיע בפני ועדה רפואית אשר תכריע בדבר שיעור הנכות לה הוא זכאי. בהליכים אלו נתקלים העובדים לא פעם בדחיות או בעיכובים, מה שהופך את הליווי המשפטי לבעל ערך רב לאורך כל התהליך, מתחילתו ועד סופו.
התמודדות עם דחיית תביעה והליך הערעור
כאשר התביעה נדחית אין פירוש הדבר שהסיפור נגמר. במקרים רבים ניתן להגיש תביעה או ערעור, בליווי עורך דין שיסייע להציג מחדש את התשתית הראייתית ולחזק את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה.
תהליך תביעת מחלת מקצוע הוא לרוב ממושך, אך יש לו השפעה מכרעת על מצבו של העובד, הן ברמת הזכויות והן בפן הכלכלי. הכרה רשמית במחלה כמחלת מקצוע פותחת פתח לקבלת קצבאות, טיפול רפואי ממומן ולעיתים גם פיצוי רטרואקטיבי. מסיבות אלה חשוב לפעול בנחישות, בסבלנות ובליווי מקצועי מתאים כדי למצות את הזכויות המגיעות על פי החוק.
במידה ואתם רוצים לבחון את ההכרה שמגיעה לכם במחלת מקצועי פנו למשרד עורכי הדין קן-דרור, אזרן, הראל ושות' ותקבלו יחס אישי, מקצועיות רבה ומענה מפורט.
בעזרת עורכי הדין ממשרד קן-דרור, אזרן, הראל ושות' תוכלו למצות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי לאור ניסיון רב של המשרד בתחום זה ובליווי מוצלח של לקוחות. להתייעצות ראשונית, השאירו פרטים באתר או חייגו אל צוות המשרד: 077-8035460
