זמני שהות

זמני שהות לילדים קטינים בהליך גירושין מהווה צלע מרכזית בלב הסכסוך.
צדדים הרוצים להיפרד ולהם ילדים משותפים, חשוב שידעו כי אחת ההחלטות שעליהם לקבל היא קביעת זמני השהות של ילדיהם אצל מי מהצדדים לאחר הפרידה ובכללם: זמני שהות בחגים, בחופשות ועוד.

המשמעות של זמני שהות הינה קביעת זמנים סדירים וקבועים בהם ילדים ישהו אצל ההורים, כאשר כמות הזמן ואורך הזמן של המפגשים משתנה בהתאם לנסיבות המשפחתיות ולצרכים הן של ההורים והן של הילדים.

קיימת חשיבות מירבית להסכמה או להכרעה שיפוטית בסוגיה של משמורת ילדים ושל זמני השהות לגביהם.

במידה וקיימת הסכמה בין הצדדים על זמני השהות יש לערוך הסכם ולהביאו לאישור בית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני להם הסמכות השיפוטית.
בהעדר הסכמה בין הצדדים בעניין זמני השהות יש לפנות להליך שיפוטי לערכאות המוסמכות (פתיחת ההליך בבקשה ליישוב סכסוך). לרוב, נעזרות הערכאות השיפוטיות באנשי מקצוע (פקידות סעד הקרובות למקום המגורים) אשר יבצעו הערכת מסוגלות הורית להורים ולילדים.
בסיום ההערכה יישלח דו"ח מפורט המסכם את הבדיקות שנעשו אשר בסופו ניתנות גם המלצות של הגורם המעריך (תסקיר).
חשוב לציין כי העיקרון המנחה הן את הגורמים המעריכים והן את הערכאות השיפוטיות הוא עיקרון טובת הילד.

עולה אם כן כי, הסדרי שהות נקבעים לרוב בהתאם להמלצת פקידת סעד על פי מינוי של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, המתייחס הן לעניין סוגיית המשמורת והן לעניין חלוקת זמני שהות של ילדים קטינים בין ההורים.

יצוין, כי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את ההמלצות שבתסקיר, אולם במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות.

חשוב: הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בשאלת המשמורת וזמני השהות.

לבתי המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא הסדרי ראיה ילדים מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, וכן מכוח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995.

לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון בנושא של הסדרי ראיה ילדים בהסכמת הצדדים, מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי”ג-1953, ובנוסף סמכות מכוח סעיף 3 לחוק זה, בהיות הסדרי שהות מהווים חלק ממשמורת ילדים, כאשר הנושא נכרך כדין לתביעת גירושין.
לכן, חשוב ורצוי להתייעץ עם עורך-דין בשאלה לאיזו ערכאה מומלץ לפנות בנסיבות הספציפיות, שכן, הצד שיקדים להגיש את תביעתו לערכאה הנוחה לו, עשוי לזכות ביתרון משפטי משמעותי, שכן אותה הערכאה תדון בנושא של הסדרי השהות (מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות).

שתף עמוד:

יצירת קשר

לכל שאלה חייגו:

נגישות