תכנון פרישה לעניין הסדר פנסי ה תקציביות לבעלי שליטה בחברה

כחלק מתיקון 190 לפקודת מס הכנסה (אוגוסט 2012), נוספה אפשרות פרישה בדרך של קביעת
תשלומי קצבה לעובד בעל שליטה בחברה של עד 5 בעלים (בעל שליטה המחזיק בשיעור של לפחות
10% מסך המניות או ממניות ההצבעה); והכל מתוך המטרה לאפשר לבעל השליטה פרישה מעבודתו
בחברה בכבוד, אף אם לא חסך במרוצת השנים לחיסכון פנסיוני במסגרת של קרן או קופה פנסיונית.

על פי התיקון לפקודת מס הכנסה, מדובר בפרישה אמיתית מהחברה, כך שאותו שכיר בעל שליטה
מפסיק לעבוד או לספק שירותים לחברה, יוצא מהנהלת החברה, אולם רשאי להמשיך ולהחזיק
במניות
ולהשתתף בסבבי חלוקת דיבידנדים ועודפי החברה, אשר ממשיכה לפעול כ"עסק חי" גם
לאחר הפרישה של אותו שכיר ממנה.

כאשר מתכנן הפרישה, בשיתוף עם רו"ח של החברה, מזהים הן את הצורך בהוספת רובד פנסיוני לבעל
השליטה והן את האפשרות הקיימת לפי ספרי החברה לתמוך בתשלומי קצבה מהתקציב השוטף של
החברה, מדובר בחיסכון מס אדיר ואפשרות תכנון סל המוצרים הפנסיוניים של בעל השליטה.

הסדר הפרישה מקנה לבעל השליטה שפרש או חו"ח נפטר (בין אם יתר הבעלים פרשו גם הם, ובין אם
לא), אפשרות למשוך תשלומים פטורים מ הון החברה, ללא צורך בהפקדה מראש לתכנית פנסיונית
צוברת כלשהי (או בנוסף לה) , כאשר תשלומי הקצבה אף מוכרים לחברה (ככל הוצאת שכר אחרת).

תשלומי הקצבה הפטורים בהסדר הפנסיה התקציבית לבעל שליטה, מחושבים על פי תקרה של
הכפלת 1.5% מהמשכורת הממוצעת בכל שנות עבודתו של בעל השליטה בחברה
(בהתאם לסך כל
ההכנסות שמסווגות כ"השתכרות או ריווח מעבודה"), ובהתאם להגדרות שבהסכם בינו לבין החברה.

יודגש כי פקודת מס הכנסה אף מאפשרת לייעד את תשלום ההסדר (נוסף לתשלומי הפרישה של בעל
השליטה) למקרה פטירת בעל השליטה, בדרך של קצבה לשאיריו (לרבות ידועים בציבור), ללא מגבלת
שנים אך עד לתקרה הקבועה בפקודה (כיום כ- 8,400 ש"ח).

היתרונות בהסדר זה, רבים ומאפשרים לבעל שליטה בחברה למשוך יתרות ועודפים מהחברה, ללא
חיסול פעילותה ומבלי צורך בהפקדות סכומי הפנסיה לחברה או למכשיר חיסכון כלשהו (אלא
שהקצבה משולמת מתוך תקציב החברה), כאשר הוא ניתן לעריכה כהסכם בכתב בכל עת (גם בדיעבד)
מול החברה ובכפוף לתקנון. בעת הפרישה, "מופעל" ההסדר על ידי אשרורו בהחלטת הדירקטוריון.

הסדר הפנסיה התקציבית אינו מוגבל בשנים, מנותק מתקנוני קרנות הפנסיה והדין הכללי, ובמימושו
פורש בעל השליטה באופן מלא, ללא שנותרת בידו מוטת שליטה על קבלת ההחלטות בחברה; תנאי
הפרישה, תקרת קצבה והצמדה, פנסיית שאירים, היוון קצבאות, ועוד, מוסדרים במסגרת ההסכם.

יודגש, כי אין תלות בין החיסכון של בעל השליטה במסגרת תכניות פנסיוניות צוברות, לבין הקצבאות
המשולמות מתוך תקציב החברה, כך ששני הסדרי הפנסיה (הצוברת והתקציבית) יכולים לדור יחד,
ובכפוף לתנאי המיסוי הפנסיוניים החלים. כמו כן, ניתן במסגרת תנאי ההסדר הנקבעים בהסכם בין
בעל השליטה לבין החברה, לבצע היוון (חלקי) של הפנסיה התקציבית הצפויה.

תפקידם של גורמי המקצוע המלווים את בעלי השליטה (כגון, מתכנני פרישה, יועצים פנסיוניים, סוכני
ביטוח וכדומה) – לזהות את הצורך ואת האפשרות שהסדר הפנסיה התקציבית מתאים לנסיבות (בין
טרם פרישה, בין בשל תקופת משבר המשפיעה על הפעילות, ובין כתכנון מס עתידי), ובתאום עם
רו"ח של החברה (ככל שההסדר נמצא מתאים ומועיל), לייעץ ולהפנות את הצדדים לניסוח המערכת
החוזית המעגנת את הסדר הפנסיה התקציבית בחברה על ידי גורם משפטי הבקיא בתנאי הפקודה
הרלוונטיים.

שתף עמוד:

יצירת קשר

לכל שאלה חייגו:

נגישות