תקנות תאונות עבודה

תקנה 15 לחוק

נוסח התקנה:

15 (א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31

(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ- 20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.

(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.

(ג) (נמחקה).

(ד) הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה.

יישום בתביעות נכות מתאונה / אובדן כושר עבודה / חבות מעבידים​

תקנה 18 א' נכה נזקק

• תקנה 18 א' (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז –

1956 קובעת כי מי שהוכר כנפגע עבודה (בעקבות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה) ונקבעה לו ע"י ועדה רפואית במל"ל נכות ל"זמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית" ונקבע ע"י ועדת רשות (ועדה נוספת במסגרת ביטוח לאומי) כי אין לו "סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות" כלומר, אינו משתכר ואין באפשרותו להשתכר.

תקנה 18 א' (ב) מסמיכה את ועדת הרשות לקבוע למי שלדעתה הינו נכה נזקק, נכות לזמן מוגבל, לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים.

בסיום התקופה של 4 החודשים הנ"ל, יכול מי שהוכר נכה נזקק, להגיש תביעה נוספת להמשך ההכרה כנכה נזקק. למשך תקופות נוספות. בתנאי שהתקיימו התנאים: נכות ל"זמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית" וכן כי אין לו בעקבות פגיעה בעבודה "סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות".

תקנה 18 א' נכה נזקק, המשך..

מה היא ועדת הרשות?

ועדת רשות הינה ועדה המתכנסת במסגרת המוסד לביטוח לאומי, ומורכבת מפקיד השיקום, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על-ידי מנהל ביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.

מטרת תקנה 18 א' הינה סוציאלית, היות והיא מנסה לתת מענה למצב שבו הנכות הזמנית שנקבעה ע"י ועדה רפואית הינה נמוכה מ- 100% , אך בכל זאת אין באפשרות הנכה לחזור לעבוד ולהשתכר. ההתמודדות הינה בכך שהנכה יחשב נכה נזקק, "כאילו" בעל 100% נכות והוא "יזכה" בקצבה חודשית גבוהה יותר, מזו שלה היה זוכה, אילו היו מחשבים אותה בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לנפגע ע"י הועדה הרפואית.

​

מחלות מקצוע

1. הרעלות ומחלות עור: דרמטיטיס לספר, דיילת בשמים

2. מחלות מדבקות: שחפת פעילה, שחפת בלתי פעילה,

3. סרטן עור וכיב ממאיר: BCC נהגי אגד

4. קטרקט

5. מחלות קרינה: תביעת ענק מול הכור בדימונה

6. מחלות עצבים

7. פרקים, גידים, שרירים, כלי דם

8. ליקוי שמיעה:

ליקוי שמיעה

• סעיף' 84 א לחוק:  מס' תנאים:

– חשיפה לרעש התקפי ומתמשך העולה על 85 דצ'

– כושר השמיעה פחת ב- 20 דצ' לפחות בכ"א מהאוזניים

– הוגשה תביעה תוך 12 חודשים מהמוקדם מבין: תיעוד רפואי ראשון, או היום בו לדעת הוועדה התחילה הירידה בשמיעה.

• טינטון:

– רעש תמידי באוזניים. לפחות 25 דצ' ירידה בכ"א מהאוזניים, תיעוד ראשוני לפני שהמבוטח חדל להיות חשוף לרעש, פניות חוזרות ונשנות.​

תורת המיקרוטראומה​

• תנאי להכרה: קיומן של פגיעות זעירות שכ"א הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה.

• יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות עקב העבודה והנזק

שגרמה כל תנועה.

• דוגמאות:

• מחווטת במפעל למעגלים אלקטרוניים – CTS

• רצף – כתף, CTS,  ברכיים

• נהג אוטובוס, נהג מיכלית חלב – פריצת דיסק​

דוגמאות ופסיקה

1. ב.ל ב"ש 2580/06 פגיעה בליגה למקומות עבודה הוכרה כתאונת  עבודה

2. השתתפות במשחק כדורגל שהונצח כסרט מפעל חישולי כרמל הוכר כתאונת עבודה.

3. הוכרה נהיגה במשאית לצורך איסוף חלב כתאונת עבודה על רקע מיקרוטראומה.

4. הוכרה תביעה של מפרזל סוסים עקב פגיעה בגב כפגיעה בעבודה

5. הוכרה תביעה של מורה על פגיעה בתפקוד מיתרי הקול

6. פגיעה של שמאי רכב בשיעור לימוד רכיבה על אופנוע